טהרת המשפחה

הרבנות הראשית והמועצה הדתית חיפה
הרבנות הראשית והמועצה הדתית חיפה

המים אינם רק יסוד קיומנו הפיזי הם גם יסוד קיומנו הרוחני, "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מטומאותיכם" אומר הנביא יחזקאל. וירמיהו בתפילתו על הבצורת אומר "מקווה ישראל ה' מושיעו בעת צרה" המקווה משמש אצלו בדו- משמעות, גם מקור מים לשתייה וגם כמקור תקווה.

גם דוד המלך בנדודיו במדבר הצחיח והיבש אומר: "צמאה לך נפשי, כמהה לך בשרי בארץ צייה ועייף בלא מים". המים משמשים אצלו גם כמקור חיים פיזיים וגם כמקור של אמונה, תקוה וצפייה לדבקות רוחנית.   

כל שינוי משמעותי בחיים מחייב טבילה במקווה, לבטא את הריענון , את החידוש, את סיומה של תקופה אחת ופתיחתה של תקופה חדשה בחיים. לדוגמה, גר המעוניין לפתוח דף חדש בחייו ולהצטרף לעם ישראל, הוא מעוניין ליצור לעצמו זהות חדשה. הגר יורד למקוהגוי ועולה משם יהודי, כתינוק שנולד מחדש.   

בעיקר משמש המקווה את האישה. מידי חודש בחודשו עוברת האישה תהליך של יצירת חיים חדשים. כאשר חיים אלו אינם מתפתחים הם נפלטים מהגוף החוצה ואז נוצר פוטנציאל חדש של חיים. זו הזדמנות לריענון הקשר הזוגי, לבניית המשפחה מחדש.

האם שמתם לב לכך שהחתן מתחת לחופה אינו אומר לכלתו: "הרי את נשואה לי" ולא: "הרי את אשתי", אלא: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל", לאמור כי על החיים המשותפים של בני הזוג נסוכה קדושה. קדושה היא ערך עליון של טוהר והרמוניה האמורים ללוות את המשפחה החדשה לאורך כל החיים.     

אחת המצוות החשובות שבני הזוג מקיימים, היא מצוות "פרו ורבו" יצירת חיים חדשים. לגודל חשיבותה וקדושתה היא המצווה הראשונה בתורה שנאמרה כבר בנישואי האדם הראשון עם חוה אשתו. לפיכך, על בני הזוג למלא מצווה זו בקדושה ובטהרה בדרגה העליונה ביותר. כשם שהקדושה והטהרה הגבוהה ביותר היא קדושת החיים וטהרתם, כך הצד ההפוך שלהם הוא טומאה ומוות .   

מחזור האישה כידוע הוא תוצאה של ביצית בשלה שיצאה מן השחלה על מנת להיפגש עם הזרע ויחד ליצור חיים חדשים. ביצית שאינה מופרית ע"י זרע יחד עם הדם שהצטבר ברחם מופרשים החוצה והם הנקראים דם נידה , וכיוון שלביצית הייתה אופציה של יצירת חיים חדשים, שלא באה למימוש יש כן מעין מוות – חוסר מימוש של חיים. תהליך זה מוביל לטומאה שבגינה על בני הזוג להיות מרוחקים פיזית בתקופה זו, עד לטהרת האישה שנעשית על ידי הטבילה במקווה טהרה.    

היציאה מן המים החיים של המקווה הבנוי כדין, דומה ללידה חדשה של האישה בטהרה גדולה. אשר על כן טהרת המשפחה פירושה שמירה על התרחקות והתקרבות בזמנים הנכונים. ייצויין כי ברכה רבה יש בעצם תקופת ההרחקה, בכך שהיא מחדשת את האהבה והחיבה ההדדיים, והצפייה לטבילה במקווה מגדילה את הגעגועים בין בני הזוג.

בכל קהילה יהודית המוסד הראשון והחשוב ביותר שנבנה היה המקווה. במצדה נמצאה מקווה, בכל הערים העתיקות היו מקוואות. בירושלים בקרבת המקדש היו עשרות מקוואות, מכיוון שאין אדם רשאי לעלות לרגל אלא אם כן נטהר והכין את עצמו לקליטת חוויות רוחניות והתחדשות נפשית בעליה לבית המקדש.