יום הכיפורים

הרבנות הראשית והמועצה הדתית חיפה
הרבנות הראשית והמועצה הדתית חיפה

יום הכיפורים הוא יום שמחה, שנתנו בו לוחות האחרונות תענית ל ב.. כשם שמתן הלוחות
הללו היה בצנעא, כך גם (מתן) [זמן] שמחתם בצנעא הוא. זוהי שמחה באתכסיא, בתוך אימת הדין.
יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.
כשאר מועדי ישראל, המקור בתורה ל"יום הכיפורים" מופיע בתורה בספר ויקרא, פרק כ"ג פסוקים כ"ז-ל"ב. וכך נאמר:"אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה לה'. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם".
יום-הכיפורים הוא היחיד שהציווי להתענות בו נאמר במפורש בתורה..
הצום לא בא רק כדי לכפר על העוונות,אלא יש לו משמעות נוספת.ביום-הכיפורים, אצל כל יהודי מתגלה נקודת היהדות הפנימית,והוא צריך להתנתק לחלוטין מעולם החומר. האכילה,השתייה והצרכים הטבעיים של הגוף, המפריעות לנו בשעה שהנפש מתגלה ופורצת החוצה. לכן אנו צמים, מתנתקים מעולם החומר, לובשים לבן ודומים למלאכים.

"רבי אומר : על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר" (יומא פה:) שיטתו של רבי מצריכה עיון. הכיצד יכול אדם לזכות לכפרה ללא כל מאמץ לפתוח פתח לתשובה ולו "כחודו של מחט"? אכן, להלכה פסקינן כרבנן : "...ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם" (רמב"ם, הלכות תשובה פ"א ה"ג).
הגילוי האלוקי המתאפשר בנקל ביום זה, הוא הוא עיצומו של היום. המניע הטבעי לרצוננו בכפרה טמון בד"כ בחשש מפני העונש הצפוי להגיע מן החטא הן בעוה"ז והן בעוה"ב.
העונש הקשה ביותר הטמון בחטא הינו בעצם הריחוק מהקדושה. כך מסביר הגרי"ד סולובייצ'יק את הביטוי "חטאתי לפניך" – "חטא פירושו – הרחקה מרבש"ע. הייתי לפניך והנה בא החטא והרחיקני, ואיבדתי את הרגשת ה'לפניך'. כל מהותה של מצות התשובה היא בגעגועים, בכיסופים, לשוב אל 'לפניך'".
הכפרה האמיתית נעוצה בקירבה המחודשת לקב"ה. עיצומו של יום המכפר, הינו גילוי הקדושה שעצם הזמן מאפשר. כל הרוצה, יכול לשוב ולהרגיש את השכינה המפעמת בעוז בקרבו.
שיאו של יוה"כ – בשעת הנעילה. "סוד החתימה שבנעילה, שפותחים השערים העליונים ומי שמכניס עצמו לתוך השערים האלו, הוא נשאר כל השנה במעמד השערים הרוממים האלו, ומי שלא זכה אליהם, כשמגיעה שעת הנעילה נסגרים השערים ומי שבחוץ , נשאר בחוץ כל השנה". (הגרי"מ חרל"פ, שם) . הגילוי האלוקי המטהר אותנו ביום זה, מחייב אותנו לשבור את האדישות שבנו. הקב"ה מטהר אותנו, אך מצפה מאיתנו לשוב אליו. "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. וְאוֹמֵר, מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל" (יומא פ"ח). הקב"ה מכין ומחמם לנו את מי המקוה המטהרין : "מקוה ישראל – ה'". כל שעלינו לעשות הוא לקפוץ לתוך המקוה על מנת להטהר. אל לנו להחמיץ את ההזדמנות. "אבל אם ח"ו להיפך, אם גם בעת שמתגלה לנו טובו וחסדו ית"ש רוממות אהבתו אלינו, נקשה ערפנו לבלתי שום לב לכל אלה, הלא כל שהרחמים והאהבה יותר גדולים, כל מה שהחסדים יותר נוראים, הנה בזה עצמו הדינים מתרבים, ומכל העברים צועקים עלינו האם גם בעת נעלה כזה אטומים אזנכם וסתום לבבכם ?" (הגרי"מ חרל"פ, מי מרום י').

הרבנות הראשית והמועצה הדתית חיפה